ריסבליום פותח בצעד מפתה של אשכולית וברגמוט,ֿ

אך מהר מאוד שובר כיוון – פטל שחור ואננס מוסיפים טוויסט עסיסי,

עד שהבסיס שמתייצב על מאסק

זו לא עוד יצירה של גואלטיירי – זו הזמנה לעולם אפל, מהפנט ובלתי צפוי, שמתחיל עוד לפני שהתזת

שמו הלטיני מרמז על המתח שבין סוף להתחלה, בין דחייה למשיכה.

הניחוח משלב פתיחה מתוחכמת של שקד, רעננות אלדהידית ואניס מתובל,

לב פרחוני תוסס ובסיס עמוק של אוד, עור, מאסק, וניל, הליוטרופ וארז.

זהו הרבה מעבר לבושם – זו אמירה נועזת על מחזוריות, פירוק וצמיחה.

התווים העליונים הם תפוז ברגמוט ולימון

תווי האמצע הם לבנדר, פריחת התפוז ושושנת העמקים

תווי הבסיס הם מושק, ארז ופולי טונקה.

באמצעות הרעיון של הים, הניחוח 'מגמרה' מעביר תחושה של נצחיות, השתקפות של נשימה אינסופית. ניחוח מעורפל ועוצמתי, מתוחכם ושביר.

הים הוא שלם ואינסופי. הוא ישנו והוא נצחי. 

הוא לא צריך להסביר את עצמו ואנחנו לא צריכים להסביר עליו יותר מידי. הוא צריך להישאר מיסתורי ומרתק.

את המיסתורין הזה לכד הבשם בבקבוק וזה כל מה שאנחנו צריכים לדעת על הים. אין צורך ביותר מזה.

הבשם יצר בושם כמחווה לסיפורו של סבו, וינצ'נזו פריסי שהשתקע בגנואה שבאיטליה לאחר שעזב עם משפחתו את פוליה, נגועת המלריה בתחילת שנות 1900 המוקדמות.

פריסי החל לעבוד כסנדלר וייצר את נעלי העור הראשונות שלו, שהודות לעבודה מקצועית ולתחזוקה נכונה, שימש אותו עד ימיו האחרונים. למרות שהשנים ניכרו במראה הנעליים, הן נשאו ערך רב ונשמה יתרה במשך כל אותן שנים.

הניחוח הזה הוא הומאז' לאומץ ולכוח הרצון להמשיך הלאה, לתקן דברים במקום להחליפם ולכבד את המורשת.

ההשראה לבושם לקוחה מתנועת ה"ברוטליזם" ומדמות מההיסטוריה האיטלקית – מרקוס יוניוס ברוטוס, מדינאי רומי שהיה ידוע כאיש מדויק, חד, ישיר ואכזרי, שמרגע שהחליט משהו, הוא לא ישנה את החלטתו.

הניחוח 'ברוטוס' מבטא את מהות החיים – שכל כולם הוא רגע אחד בודד של קבלת החלטה – הרגע שבו האדם מבין את הטבע האמיתי של עצמו ואת מי שהוא באמת.

בוקנרה, באיטלקית 'פה אפל', מבטא את המאפיינים הסותרים של הפה – שמצד אחד יכול להיות חם, מושך ונעים, ומצד שני, יכול להיות מזעזע ונושך.

בוקנרה לוקח אותנו לסחרור אינסופי של גורמנד ויוצר איזון מבלבל בין הריח והטעם, בין האהבה לפחד ומתוך מיניות אפלה וכנה, האמת החמה מתגלה. 

כמות גבוהה של וטיבר אינדונזי בבושם, סוחפת אותנו לנתיב הריח של המקום בו נברא העולם, שהחל במפץ וולקני שכיסה את האדמה בלבה רותחת.

הניחוח הזה מזכיר ריחות של של התפרצויות געשיות, שטחים וקרקעות עתיקות – כל אלה נעוצים במקורותיו של האדם. לכן, הבושם מבטא את הרעיון שכדי לפתח יופי טבעי יש צורך להיקשר במסורות ולהצמיח שורשים חזקים כדי לשמור על האור האמיתי של העצמי האמיתי שלי.