מותג הבישום 'אורטו פריזי' Orto Parisi פותח סביב שלושה רעיונות שריגשו את אפו של הבשם אלסנדרו גואלטיירי [[Alessandro Gualtieri שזכה לכינוי "האף המשוגע". המשיכו לקרוא ותבינו למה…
הראשון הוא הרעיון של רעננות.
כשאומרים 'רעננות' אנשים נוטים לחשוב על בריזה של חוף הים, ריח של דשא אחרי הגשם, ארצות קרות רחוקות, האוויר בהרים… אבל ריח הרעננות יכול להיות משהו שקורה ברגע, בצורה נמהרת ובלתי צפויה. רעננות על פי גואלטיירי היא משהו שקורה כאן ועכשיו: כמו סטירת לחי, טרף שנהרג טרי, ריח של סלט טרי שנקטף מהגינה שעדיין צמודה אליו מעט מהאדמה.
סביב הרעיון שרעננות היא משהו שעדיין חי, משהו שישנו ושהוא אמיתי, אלסנדרו החליט לפתח את קולקציית הריח החדשה.
ההשראה השנייה ליצירות שלו נעוצה בזיכרונות וחוויות מהילדות, ובמיוחד קיץ אחד שבו בילה אצל סבו וסבתו. לסבו, וינצ'נזו פריסי, הייתה מערכת יחסים מיוחדת עם האדמה – הוא נהג לאסוף את צרכיו בדליים כדי לדשן איתם את אדמת הגן.
בגן הזה היה נוכח ריח של אינסוף, אומר גואלטיירי, ריח של רעננות וסרחון, משיכה ודחייה.

הרעיון השלישי מאחורי הקונספט של אורטו פריזי, הוא ריחות גוף טבעיים. כיום, ריחות גוף שפעם נחשבו טבעיים, נתפסים כלא נעימים. וכך, אלסנדרו ביקש לחשוף את ריחם האמיתי של החיים על ידי יצירה מחדש של ההתייחסויות לריחות הגוף הטבעיים בבשמים של אורטו פריזי.
אורטו פריזי היא קולקצייה מאוד אישית של הבשם, אך גם אוניברסלית, כזו שנוגעת לתרבות הריח ולתפיסות חיים בכלל. כל ניחוח בקולקציה הוא פרשנות אישית לריח החיים או התגלמות של אחת החוויות האישיות של אלסנדרו.

כמו במותג הנוסף שלו NASOMATTO, גם כאן לא תמצאו פירמידות ריח [חלוקה לתווי ראש, לב ובסיס]. הבשם לא מאמין בהן. הוא מכבד מאוד את חומרי הגלם ומאמין שחשיפתם תגביל את תהליך ההרחה ותטעה את המריח. הוא מעוניין שהמפגש עם הבושם יהיה נתון לפרשנות אישית, על ידי הפיכתו של המריח "לאחד" עם הריח.